אקלים מאוזן
בעולם מאוזן
כשהטבע יוצא מאיזון ו"מכה" בנו, הוא למעשה מגיב לחוסר האיזון שלנו איתו.לכן עלינו ללמוד איך כל חלקיו מחוברים וקשורים זה בזה, להכיר את חוקי העל של מערכת הטבע, ולהתחיל להתקיים על פיהם עד שנהפוך לחלק מועיל בגוף הזה.אם גרם אחד של הפרת האיזון מצידנו גורם נזק אקולוגי אדיר בעולם האינטגרלי, אז מיליגרם של התחשבות בחוקיו יחולל מהפך שאין לשערו.
דו"ח מקיף שחיברו מאות מדענים מישראל ומרחבי העולם באוקטובר 2021, מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), מעריך כי גלי חום, בצורות וגשמים עזים רק ילכו ויהיו תכופים וקיצוניים יותר ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם. ומי האחראי על פי הדו"ח? אנחנו, בני האדם.
הדו"ח החריף מתאר מספר תרחישים שליליים אפשריים: גלי חום שתדירותם הייתה בעבר אחת לחמישים שנה, יתרחשו אחת לעשור; גשמים חזקים יהפכו לשכיחים הרבה יותר, אזור שסבל מבצורת אחת למאה שנה עתיד לסבול מבצורת כל חמש שנים, וזהו רק קצה הקרחון הנמס...
כל פעם נחשף לפנינו פרט חדש על המשברים הבאים, וההמלצות איך לפתור אותם מתבססות על הפרט האחרון שהתגלה בלי לקחת בחשבון את כל מה שעוד לא התגלה. אנחנו כמו ילדים קטנים שמשחקים בארגז חול. היום נשחק במִחזור, מחר נשחק בצמצום פליטת גזי חממה. אבל יש ים נתונים שאנחנו לא מודעים להם. אל לנו להמעיט מערכו של כדור הארץ, הוא גדול וחזק מאיתנו. התפרצות הר געש אחד יכולה להחריב את כל התוכניות היפות שלנו. לכן הטיפול המוצע מצד המדענים ומשאר ארגוני איכות הסביבה הוא בבחינת עצימת עיניים וסימון וי.
אנחנו כלואים בביטחון שכוחנו ועוצם ידינו יפתרו את המשברים, בלי לחשוד שאנחנו עצמנו גורמים למשבר. כאן מתחיל שורש הבעיה שמעוורת אותנו מלראות את האמת במערומיה.
חכמת הקבלה, שחוקרת את הטבע על כל רמותיו, מלמדת שאנחנו חיים במערכת אקולוגית סגורה. כל פרט משפיע על הכלל, והכלל משפיע על הפרט. המקובלים מדרגים את הטבע לארבע רמות בסיסיות: דומם, צומח, חי ובני האדם.
בעוד שלוש הרמות הראשונות נמצאות באיזון, בהרמוניה, ביחסי גומלין נפלאים, כל דרגה בינה לבינה ועם שאר הדרגות האחרות, הרמה הרביעית – בני האדם – נמצאים בחוסר איזון, בינם לבין עצמם, ובינם לשאר הדרגות. הסיבה לכך היא האגואיזם הטבעי, הרצון לקבל הנאה על חשבון האחרים שגדל בכל אדם מדור לדור, והוא הגורם למשבר ולחוסר האיזון.
הפתרון למשבר האקלים אינו לגשת לטפל בדומם, או בעולמות הצומח והחי, אלא בנו בני האדם. עלינו להביא למודעות המין האנושי את הגלובליות של העולם שאנחנו חיים בו, להראות את הקשרים האינטגרליים בכל מערכות הטבע, להסביר על טבע האדם, ומכאן לצאת לחינוך מדוקדק לשיפור יחס האדם לזולת, לטבע ולסביבה.
דווקא האדם, נזר הבריאה, בנטייה לשמור את הטבע באיזון, בדרישה הפנימית שלו להטבת הקשרים בינו לזולת ולטבע בכלל, במימוש הבחירה החופשית שלו לברור סביבה שתעצב את יחסו לעולם, יכול לתקן את היחס הקלוקל, המעוות והמפוצל שקיים בתוכו כלפי הזולת וכלפי היקום כולו, ובכך לגלות טבע אחד, יחיד ומיוחד.
הכדור בידינו, תרתי משמע: אם נקרב את היחסים בינינו – מעל הדחייה, החשדנות, הניכור והזלזול ההדדי שמפרידים בינינו באופן תדיר – אז נתברג בקלות אל מערכת הטבע השלמה והמאוזנת; נרפא את היחסים בינינו ובכך נרפא את היקום כולו.
.jpg)
