על פי הבדיקות שערכה הסדרה, ישראל אינה מוכנה לכל תרחיש בלהות, יהיה אשר יהיה: אין מספיק כוחות חילוץ, התושבים אינם יודעים מה לעשות בשעת אסון והתשתיות במקומות רבים בארץ אינן מספקות.

אני לא מומחה ואני גם לא מאמין שהסכנה חמורה כפי שהיא מוצגת. ברגע שיש גורמים שמפחידים את הציבור ודוחקים במקבלי ההחלטות במדינה, אני מיד מטיל ספק ושואל בביקורתיות "את האינטרס של מי האסון הקרב בא לשרת?".

נכון שמדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לרעידות אדמה, אבל אופן ההצגה והטיפול בנושא תלוי באינטרסים של פוליטיקאים ומדענים. חלקם רוצים להשתמש במידע כדי לצבור יותר כוח, אחרים רוצים להשתמש בו כדי להשיג מימון למחקרים, ולכן הממצאים מוצגים לרוב באופן שמשרת את בעלי האינטרס. הופכים את העכבר לפיל.

הבעיה השורשית היא לא הסכנות שהטבע מציב, אלא הסכנות שמציב האגו האנושי. הוא מעוות הכול לטובתו, משבש את האמת כדי לשרת את עצמו. אנשים חשים בכך ולכן מפקפקים באמינות המידע, גם אם יש בו גרעין של אמת.

אם ברצוננו להימנע מאירועי הרס המוניים עלינו להתמודד עם שורש הבעיה, עם האגואיזם שלנו שמציב את טובתנו האישית בראש סדר העדיפויות ודוחק את טובת הכלל לתחתית הרשימה. לא רק פוליטיקאים ומקבלי החלטות פועלים כך, אלא כולנו בלי יוצא מן הכלל. האנוכיות של הפוליטיקאים היא ללא ספק הבולטת ביותר, אבל היא רק שיקוף של כלל החברה בישראל.

אם אנחנו רוצים מידע נטול אינטרסים, אנחנו צריכים לשנות את היחס של בני האדם כלפי החברה. בלי תהליך חינוכי שיעלה למודעות את ערך הדאגה לזולת מעל הדאגה הפרטית לעצמי, דבר לא ישתנה. אסור לפקפק ולומר שזה בלתי אפשרי כי עד היום לא באמת ניסינו. וכאן צריך להוסיף זהירות כי האגו הוא כמו נחש ערמומי; הרעיון ששינוי התפיסה שלנו הוא בלתי אפשרי הוא ההגנה הטבעית של האגו עצמו מפני המאמצים שלנו להדיח אותו מלשלוט במערכות היחסים שלנו.

מאמצים אלה לא יכולים להיות מוגבלים בהיקפם. הם צריכים לכלול תהליך חינוכי שמקיף את כל החברה, בכל מקום ופינה. הדחף להישג שאפתני כזה צריך לנבוע מהעובדה שאנחנו לא רואים מה צופן לנו העתיד אם נמשיך באותה הדרך, ומתוך הבנה שחוסר התחשבות הדדית בינינו ימוטט אותנו אלא אם נהפוך להיות חברה שבה האנשים מתחשבים זה בזה.

אם יש אמת אחת שעלינו לחשוף ללא פחד היא שהכול שקר. האגו מעוות את התפיסה שלנו כדי להעדיף את טובתו עצמו ואם לא נקדים ונשנה זאת, האגו אכן יביא עלינו הרס רבתי.