כיצד משפיעים מעשי האדם על הפרת האיזון במערכת הטבע, מדוע איננו מצליחים להשתלב בה בצורה הרמונית ומהו התפקיד שעל האנושות לבצע במערכת זו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל

‍

‍

השנה האחרונה הייתה שנה סוערת מאוד מבחינת פגעי מזג אוויר. שריפות גדולות, סופות אדירות, נזקים עצומים. אמנם בעבר ידע כדור הארץ תקופות קשות הרבה יותר, אך יש באוויר איזו תחושה של הידרדרות. השאלה החשובה היא האם זהו עוד גל של שינויי אקלים שיחלוף לו עם הזמן, או שמא עכשיו קורה משהו יוצא דופן?

לפי חכמת הקבלה, אכן מתרחש בזמננו משהו מיוחד, אבל לא האירועים האקולוגיים עצמם הם יוצאי דופן, אלא הסיבה להם.

עד היום, לכל אורך ההיסטוריה דחף הטבע את המין האנושי להתפתחות דרך כל מיני לחצים, ביניהן בעיות במישור האקולוגי. היה זה תהליך שנועד לפתח אותנו, כמו אתגרים שמציבים בפני ילדים. כתוצאה מכל הקשיים התקדמנו ופיתחנו מערכות של מדע וטכנולוגיה, כלכלה ומסחר, תרבות וחינוך, ועוד. כך נבנתה החברה המודרנית.

כיום, לראשונה בהיסטוריה, הטבע יוצא מאיזון לא כדי לקדם אותנו, אלא עקב פיגור התפתחותי שלנו. כלומר, אנחנו מפגרים בהתפתחות הנדרשת מאתנו כמין אנושי, ולכן לא מצליחים לשמור על הטבע במצב של איזון.

במה מדובר? החל מהמאה הקודמת העולם שלנו נעשה לכפר אחד גלובלי שכל חלקיו מקושרים זה לזה, משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה. במקביל לזאת היה אמור המין האנושי להתקדם אל עבר יחסים חדשים בין בני אדם, יחסים של השלמה ודאגה הדדית כמו בין חלקים של מערכת אינטגרלית. אבל לזאת אנחנו לא מסוגלים.

ההתפתחות הפנימית שלנו רחוקה מאוד ממצב שבו כל פרט מרגיש את האחרים קרובים לו ורוצה להיטיב עימם. ההפך הוא הנכון: בעידן האגו הגדול, אנשים מנסים לכופף את האחרים לטובתם, דואגים רק לאינטרס הפרטי שלהם והשחיתות פושה בכול. כך נוצר פיגור התפתחותי אנושי, והוא שמוציא כיום את כל מערכת הטבע מאיזון. כתוצאה מכך, במקום שהחברה האנושית תתפקד כנזר הבריאה, הפכנו להיות מקור הרע, הבעיה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. אנו הורסים את הדומם, הצומח והחי.

הטבע האנוכי של האדם לא מאפשר לו להשתלב נכון במערכת הטבע הכללית, וככל שאנו מפרים את האיזון שבה, אין זה מפליא שמזג האוויר משתגע יותר ויותר. במקום שהאדם יקדם חיבור הרמוני ואיזון בין כל חלקי הטבע, הוא גורם בעיקר לפירוד ולהרס.

מה שמבדיל את האדם מיתר חלקי הטבע זה השכל והרגש שלו, הבעיה היא שאנו לא משתמשים בכוחות הייחודיים האלה כמו שצריך. לפי חכמת הקבלה, עיקר הנזק שאנו מסבים למערכת הטבע נובע מהמחשבות והרצונות שלנו. מאחוריהם עומד האגואיזם האנושי ככוח שלילי, ועלינו ללמוד לאזן אותו בכוח חיובי, כוח של נתינה. במקרה כזה נוכל להגיע לקשר חיובי הדדי בינינו, ומתוכו גם לקשר טוב עם כל חלקי הבריאה.

כיצד שיפור היחסים בין בני אדם ירגיע את ההוריקנים או רעידות האדמה, לדוגמה? העניין הוא שהדומם, הצומח, החי והאדם שייכים כולם לאותה מערכת. אותה מערכת כוחות שמפעילה את ההוריקנים, בה פועלים גם השכל והרגש שלנו, אבל בדרגה גבוהה יותר מזו של כוחות ההוריקנים. אמנם ההוריקן נראה אימתני אבל הכוח שלו נחשב לכמותי, לעומת הכוח של בני האדם שנחשב לאיכותי. עדין יותר, גבוה יותר, נסתר יותר.

אם בדרגה האנושית אנחנו מחוללים שינוי קטן ביחסים שלנו זה לזה, נגדיר זאת כ"עשרה גרם" של קירבת יתר לצורך המחשה, בזה אנו גורמים שינוי לטובה במידה של "עשרה מיליארד גרם" בדרגה שבה מתהווים הוריקנים. למעשה, המחשבה והרצון שלנו הם שמפעילים את איתני הטבע, לרעה או לטובה, ואם נדע כיצד לעבוד איתם נוכל למנוע נזקים אדירים.

כדי להרגיע את חוסר האיזון בטבע שכבר גרמנו, אנחנו צריכים לגרום עתה לאיחוד בינינו. ללמוד איך לאזן את הכוחות הרעים שטבועים בנו מלידה על ידי כוחות טובים, ואז גם בדרגות הדומם, הצומח והחי יחזור האיזון.

והכי חשוב לדעת: כשהטבע יוצא מאיזון, "האויב" שמולנו הוא לא הים שעלול להתרומם ולהכות בנו, האדמה שעלולה לרעוד או הר הגעש שעלול להתפרץ. לא כלפיהם אנו צריכים להפעיל את כוח המחשבה האנושי במטרה להתגונן. האויב האמיתי של האדם מצוי בתוכו עצמו. הטבע האגואיסטי של האדם שגורם לו לנצל אחרים לטובתו הוא שהורס לנו את החיים. עד כמה שזה נראה לא מציאותי, רחוק מהמדע, אולי אפילו מעט הזוי, דווקא כך פועלים הדברים במערכת הטבע.

במצב הבא, שאליו אנחנו אמורים להתקדם כמין אנושי, האדם ירכוש את החכמה איך להיות באיזון עם האחרים. לא שהוא יהיה מעליהם, לא הם מעליו, אלא כולם יפעלו כמו חברים, מתוך חיבור והשלמה הדדית. על ידי התקדמות כזו ברמה האנושית הטבע כולו ייכנס לאיזון, והמצב המושלם שנחווה ייקרא גן עדן. הוא לא מחכה לאף אחד בשמיים, עלינו לבנות אותו בינינו, כאן ועכשיו.

מן המקורות

"כשכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב".

"עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג

"עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכוח של רצון האדם, ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת... וגילוי זה יהיה הכתר של כל המדע כולו".

הראי"ה קוק

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 911 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 66 ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il