150 ראשי מדינות מרחבי העולם התכנסו בוועידת האקלים בפריז, כדי להילחם בהתחממות הגלובלית. למרות רצון המנהיגים לדחוק את הקץ, החלטות הוועידה יהיו לא יותר מאופטלגין לחולה אנוש.

לצערי, עוד צפויים לנו אסונות טבע בממדי ענק ושינויים קיצוניים במזג האוויר. המצב עשוי להידרדר עד כדי כך, שלא יספיקו לנו מקורות אנרגיה על מנת לקרר או לחמם את עצמנו.

כדי להציל את כדור הארץ, לא יעזור להגביל את שחרור גזי החממה לאטמוספרה. כפי שכתב איינשטיין, כדי לפתור בעיה כבדת משקל עלינו להגיע אל רמת חשיבה גבוהה מזו שבה היינו כשיצרנו אותה.

חוסר האיזון שמתגלה בטבע מחייב אותנו להתייחס לבעיית האקלים מרמת האדם. עלינו להתמודד עם ההשפעה המנטלית, הפסיכולוגית והרוחנית של האדם על הטבע. הרי גם אנחנו חלק מהטבע. במחשבות וביחס האגואיסטי שלו לזולת – האדם מוציא מאיזון את מערכת הטבע כולה.

כשנבנה בינינו יחסים הרמוניים של דאגה ותמיכה הדדית, האיזון ברמה האנושית יפעל על דרגות נמוכות יותר של הטבע וירגיע אותן.