שבועיים של דיונים בוועידת האקלים בשארם א-שייח' במצרים הסתיימו באכזבה אבל עם בשורה חשובה: המדינות העשירות יפצו את המדינות העניות עבור נזקי משבר האקלים.

אומנם נוכל לסייע חלקית בשיקום נזקי אקלים מקומיים, אבל לא נוכל לטפל ולשנות את האקלים העולמי מן היסוד. כדי לשנות את האקלים אנחנו חייבים לשנות את הגישה בכל המישורים ובראש ובראשונה לשנות את האקלים החברתי שיצרנו. כל עוד הוא שלילי, אגרסיבי ומתחמם, האקלים העולמי ישקף אותו.

הסיבה שאנחנו מקיימים ועידות אקלים גלובליות היא שהאקלים הוא נושא גלובלי ונוגע לכולנו. כל מה שאנחנו עושים בכל מדינה משפיע על האקלים העולמי. לכן ללא התחשבות הדדית עולמית, האנושות לא תוכל לפתור את הנזקים.

כדי לעבוד בהתחשבות הדדית גלובלית עלינו לפתח אמפתיה כלפי האנושות כולה ולהתעלות מעל האינטרסים הצרים של כל מדינה ומדינה. נכון לעכשיו כל מדינה מנסה לכפות על שאר העולם החלטות המשרתות את האינטרסים שלה והתוצאה היא "מלחמת עולם" בשם איתני הטבע שבה כולם יוצאים מופסדים.

כמו בכל מלחמה, גם במאבק באקלים המדינות העשירות והחזקות נותנות את הטון. הן ממשיכות לשרוף דלקים המזהמים את האוויר ובכך מאיצות את שינויי האקלים. דבר לא יעצור מדינות אלה אלא אם אסונות הטבע יהפכו כה קיצוניים שהם לא ישאירו להן ברירה אלא להשתנות.

מלבד מזג אוויר קיצוני ואסונות אקלים, למשבר יש השפעה שלילית נוספת: קרחונים שהיו קפואים במשך אלפי שנים מתחילים להפשיר. בקרח קבורים אינספור וירוסים שיתעוררו מחדש ולגופנו אין חסינות מהם. מדענים כבר מזהירים שהמגפה הבאה עלולה להגיע מהמסת קרחונים ולאו דווקא מחיות בר או טעויות אנוש. מאמר שפורסם לפני שנתיים כינה זאת "מגפת קפאת-עד" (Permafrost), והזהיר מפני הסיכון שמחלות קטלניות מהעבר הרחוק עלולות לחזור.

אם נביט על כל המשברים הפוקדים את העולם היום נגלה שאף אחד מהם אינו מקומי. הקורונה היא עניין עולמי, שינויי האקלים משפיעים על כל כדור הארץ, עליית מחירי האנרגיה ושרשראות אספקה ​​מופרעות ומשפיעות על האנושות כולה ואפילו למשבר מקומי כמו המלחמה באוקראינה יש השלכות חמורות על העולם כולו. קיימת בינינו תלות הדדית כה גדולה עד שכל תנועה בצד אחד משפיעה על העולם כולו.

הבשורה הטובה היא שכל הבעיות שלנו פתירות. כל משבר שנפעל לפתור ביחד ולא אחד נגד השני, ייעלם כאילו מעולם לא היה קיים. כל מה שצריך כדי לתקן את מצוקתנו היא תיקון הגישה שלנו. מכיוון שהמציאות היא גלובלית, סדר העדיפויות שלנו צריך להיות גלובלי. אם נמשיך לכפות חזון צר על מציאות רחבה, נמשיך להתנגש זה בזה ובטבע כולו. אם נשנה את הגישה שלנו, נשנה את האקלים של העולם כולו.